החלטה בתיק ת"א 29205-09-12

לפניי בקשה לעיון חוזר מטעם המבקשת בהחלטה להיעתר לבקשתה לסעד זמני, כמו גם בקשתה לצו עשה לאחר שהצו שניתן לבקשתה פקע משלא הפקידה ערבויות במועד.

1.         וזהו הרקע למחלוקת, בקצירת האומר: המבקשת מנהלת חשבון אצל המשיב (להלן: החשבון). המשיב החליט על סגירת החשבון, לטענתה, עד כמה שניתן להבין - על רקע עניינים הקשורים בחשדות להלבנת הון. המבקשת עתרה לצו מניעה זמני שיאסור על סגירת החשבון, בנימוק שדרך חשבון זה נוהגת המבקשת להעניק שירותים ללקוחותיה, וסגירתו תקשה על פעילותה ובעיקר תפגע בשמה הטוב ובמוניטין שלה.

2.         בתום הליכים שלא ארחיב בהם ובשים לב להסכמה חלקית של הבנק להותרת החשבון פתוח עד לבירור עניינים דיוניים שונים, ניתן על ידי ביום 20.11.12 צו זמני האוסר על סגירת חשבונה של המבקשת. הצו הותנה בהפקדת פקדון של 5,000 ש"ח (להלן: הפקדון) עד יום 25.11.12.

3.         עוד ביום 26.11.12 עתרה המבקשת לעיון חוזר בהחלטתי, באופן שאורה לא רק על איסור סגירת החשבון אלא גם על חיוב הבנק לתת למבקשת את השירותים שאותם הוא חייב לתת בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות).

4.         במקביל, ביום האחרון לביצוע ההפקדה, עתרה המבקשת לארכה בת שבעה ימים מיום 25.11.12 לביצועה שכן נוכח התנהלות נטענת של המשיב לא ניתן למשוך כספים מן החשבון ועל כן בעלי מניותיה הם שיממנו את הפקדון. ארכה ניתנה לה כמבוקש. ביום 3.12.12 (קרי: לאחר היום האחרון להפקדה ותוך שפורמלית הצו הפקע) עתרה המבקשת לארכה נוספת, הפעם - בנימוק שהגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 5.12.12, שלפיה אין הבקשה החדשה דרה בכפיפה אחת עם קודמתה שרק על בסיסה ניתנה הארכה, ועל כן תתכבד המבקשת ותפקיד את הערבון. איפשרתי למבקשת לעשות כן עד יום 9.12.12. הפקדון הופקד רק ביום 13.12.12. ביני לביני, סגר הבנק את החשבון.

5.         לבקשת המבקשת זימנתי דיון ליום 23.12.12. בתום הדיון נקבע כי הבנק יבחן אפשרות לשוב ולפתוח את החשבון. הדבר לא צלח. בהתאם, ולאור ההסדר הדיוני שבין הצדדים, הגיב הבנק לבקשה לעיון חוזר, המבקשת השיבה, ואכריע על יסוד הכתובים והטענות שנשמעו לפניי.

6.         הצדדים האריכו ואני אקצר, בלא להידרש כמובן לכל טענותיהם הרבות, שאין בהן להשפיע על התוצאה. דין הבקשה לעיון חוזר להידחות. מבחינה מעשית, מובן שהתייתרה. משפקע הצו והבנק סגר את החשבון, אין תועלת רבה בחיוב הבנק ליתן שירותים ביחס לחשבון הסגור. אולם אפילו לא היה החשבון נסגר לא היה מקום למתן הצו: ראשית, אין צורך להורות לבנק בצו לפעול בהתאם לחוק - ה"צו" קבוע כבר בחוק הבנקאות עצמו. שנית, לא הוצגה כל ראיה ראויה לכך שהבנק אינו מקיים אותן חובות קונקרטיות שבסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שאף אותן, אגב, רשאי הבנק שלא לקיים מטעמים סבירים). שלישית, הבקשה המקורית לא כללה עתירה לסעדים שעניינם מתן שירותים כלשהם, ולפיכך לא ברור מה הרבותא בהגשת בקשה לעיון חוזר כאשר כל הסעדים הרלבנטיים שנתבקשו (קרי: אי-סגירת החשבון) ניתנו. רביעית, התנאים החריגים לעיון חוזר בצו (תקנה 368 לתקסד"א) ודאי אינם מתקיימים כאן.

7.         המבקשת, ערה לקושי בכך שכל שנותר בידה היא הבקשה לעיון חוזר כאשר הצו עצמו פקע זה מכבר עקב אי הפקדת הערבות, הגישה אפוא היום בקשה לצו עשה, שיחייב את הבנק לפתוח את החשבון או לפתוח תחתיו חשבון אחר. אף דין בקשה זו להידחות, על אתר. ראשית, היא חורגת מן ההסדר הדיוני שבין הצדדים. שנית, צו מניעה זמני (שניתן) וצו עשה זמני לפתיחת חשבון לא חד הם, ונדירים המקרים שיינתן צו עשה זמני מן הסוג שלו עתרה המבקשת. שלישית, לא בכדי סגר הבנק את החשבון. למבקשת ניתן כבר צו, בנתון להפקדת פקדון. המבקשת עתרה לארכה על יסוד נימוק שאין בידה לגייס את הכספים מן החשבון. בדיעבד הציג הבנק (נספח ג' לתגובה) דף חשבון המלמד שעובר להגשת הבקשה לארכה היתה בחשבון יתרת זכות של 675 ש"ח, לאחר שסכום של 196 אלף ש"ח נמשך ממנו חודשיים קודם לכן, שני נתונים המלמדים שהנימוק לבקשת הארכה אינו מעוגן במציאות. המבקשת לא נתנה כל הסבר מניח את הדעת לקושי חמור זה. בכל מקרה, הצו פקע ביום 2.12.12. ביום 3.12.12 הוגשה הבקשה הנוספת, שנדחתה, וניתנה ארכה עד יום 9.12.12. גם זו לא נוצלה על ידי המבקשת, ולפיכך הצו פקע. יש גבול כמה ניתן לקרוא לעזרת בית המשפט, כאשר המבקשת אינה פועלת לסייע לעצמה. רביעית, טענות המבקשת לנזקים העלולים להיגרם לה אם לא ייפתח החשבון (או חשבון אחר תחתיו) אינן משכנעות. אין מניעה לכאורה לפתוח חשבון בכל בנק אחר. לא הובהר מה ייחודו של החשבון הזה דווקא, על יתרתו המאופסת כמעט זה חודשים ארוכים, או מה החיוניות בפתיחת חשבון אחר דווקא אצל הבנק המשיב. צו זמני, אף אם יינתן, ודאי לא ימרק את שמה של המבקשת ולא ישיב לה את המוניטין שאבדו לה עקב החלטת הבנק לסגור את החשבון; כל שיהיה בצו שכזה היא פתיחה כפויה של חשבון נטול יתרה. בנסיבות אלה איני רואה מקום להטריח את הבנק בהגשת תגובה, ולהאריך את ההליך שלא לצורך.

8.         הבקשה לעיון חוזר נדחית אפוא. הבקשה לצו עשה נדחית בלא צורך בתגובה. הצו הזמני מיום 20.11.12 פקע, והחשבון יישאר סגור כל עוד לא הוחלט אחרת בתובענה. המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי דינו של הבנק בסכום של 11,700 ש"ח בקשר עם הדיון מיום 23.12.12 ובקשר עם תגובתו לבקשה לעיון חוזר. המבקשת תודיע עד יום 7.1.13 האם אין מקום למחיקת תובענתה, במתכונתה הנוכחית, ללא צו להוצאות (וזאת טרם הגשת כתב ההגנה).       תז"פ ליום 8.1.13.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: